Follow by Email

Sunday, November 15, 2015

Abraham looks down at the stars: The biblical sources of a midrash on Genesis 15:5

"ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים וגו׳" (בראשית טו:ה)

רש"י מפרש: "לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים, ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך, שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן. וכן שרי לא תלד, אבל שרה תלד, אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל. דבר אחר הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה.

מקור הדרשה האחרונה בב״ר (תיאודור-אלבק פרשה מד עמ׳ 432): "ר' יודה בר' סימון בשם ר' יוחנן אמר העלהו למעלה מכיפת הרקיע. הוא דאמר ליה 'הבט נא השמימה' - אין הבט אלא מלמעלה למטה."

ובניסוח מקביל בתנחומא (שופטים סימן יא) נמצא דיוק נוסף חשוב: "הבט נא השמימה - 'שא נא עיניך השמימה' אין כתיב כאן אלא 'הבט' - כאדם שהוא מביט מלמעלה למטה, וכן הוא אומר (תהלים יג) 'הביטה ענני ה' א-להי.'"

אולם במקרא מצינו שהפועל "הבט" אינו חד־משמעי או חד־כווני. ובצדק העיר הרא"ם על פירוש רש"י:

"ואינו רוצה לומר שכל הבטה היא מלמעלה למטה, שהרי מצינו (שמות לג, ח) 'והביטו אחרי משה', 'אל תבט אחריך' (יט, יז), 'הבט ימין וראה' (תהלים קמב, ה), אלא הכי פירושא: אין 'הבט' האמור פה אלא מלמעלה למטה, דומיא ד'אין עמידה אלא תפלה, ואין פגיעה אלא תפלה' (ברכות כו ב). וכן מה שכתב רש"י: 'וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה' פירושו וזהו לשון הבטה האמורה פה מלמעלה למטה." (וע״ע ב"שפתי חכמים" שדחק בזה דוחק גדול).

אבל נראה לי שגם הרא"ם לא ירד לסוף דברי חז״ל המובאים ברש"י. והמהלך הנכון להבנתם נרמז בדברי התנחומא המובאים למעלה – "'שא נא עיניך השמימה' אין כתיב כאן אלא 'הבט' - כאדם שהוא מביט מלמעלה למטה."

כנראה שפסוקים ספציפיים מספר ישעיהו עמדו לנגד עיניהם של חז״ל כשדרשו "אין הבט אלא מלמעלה למטה":

1. "ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובא-להיו ופנה למעלה: ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח:" (ח:כא-כב)

2. "שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת:" (נא:ו) 

בפסוקים אלו נמצא ניגוד ברור בין ״פניה״ או ״נשיאת עינים״ לשמים ובין ״הבטה״ לארץ. ולכן פירשו חז״ל - על יסוד המלים "ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה" - שאברהם ״הביט״ אל כוכבי השמים מלמעלה למטה כשהוא מוטל מחוץ ומעל כיפת הרקיע (celestial sphere), לפי דגם העולם של האסטרונומיה העתיקה. והרעיון מאחורי הדרשה הוא שאברהם וזרעו אינם כפופים להשפעות אסטרולוגיות - בלשון המדרש ורש״י על אתר, "צא מאצטגנינות שלך!"